בשביל זה אנחנו פה, לתת ניעור מרענן ולתת כמה מילות סיכום לחלק מההרצאות שהוצגו בכנס מקצועי ונפלא שהתקיים בסטודיו 6b בו קיבלנו נקודות מבט מעניינות על חשיבות ההשקעה בתקשור עצמי ויציאה לאור הזרקורים, ממשקי שיחה, סקירה על חייו של המעצב אז והיום, זכויות יוצרים ואיך ליצור מציאות טובה יותר.

המעצב הגרפי בעידן החדש / אלון ג׳משידה

המקומות שאתם חייבים להיות בהם כדי להצליח.

אלון פתח את הכנס וסיפר על המקומות שאנחנו חייבים להיות בהם כדי להצליח. בעשור האחרון תחום העיצוב הגרפי עבר סוג של ביקוע אטומי. הסמארטפון שלנו לוקח תפקיד חשוב בעניין, אי אפשר להסתדר בלעדיו (תראו את עצמכם במקום בו אין לכם אינטרנט למספר שעות, אתם לחוצים, לא נינוחים ובגדול לא יודעים מה לעשות עם עצמכם, מה אתם מפספסים שקורה ממש עכשיו ואיך להעביר את הזמן).

אז מה השתנה? השינוי העיקרי זו הגישה של האינטראקטיב ששונה לחלוטין מהגישה של הפרינט.

איפה לומדים? בעבר ניתן היה ללמוד את תחום העיצוב באקדמיה או במסגרת קורסי תוכנה, היום, למרות שלא באמת ניתן להחליף את ההפריה ההדדית שמתרחשת כשאנשים נפגשים, יש מסלולים ברמות שונות ובאורכים שונים וביניהם מסלולי לימוד מתוקשבים בהם אתם יושבים בבית בפיג׳מה ומישהו מגיש לכם את המידע.

איפה מפרסמים? בעבר התחום השולט היה הפרינט והטלויזיה כשהיום התחום המוביל הוא ה-web. שנת 2016 היתה השנה בה לראשונה תקציבי הפרסום בדיגיטל עברו את תקציבי הפרסום בפרינט ובטלויזיה.

מאיפה להתחיל? בעבר, חלק מתפקיד המעצב היה לייצר את חומרי הגלם עבור העבודה שלו – איורים, צילומים וכו׳ – מההתחלה ועד הסוף, כשהיום המעצב עובד הסביבה רוויית חומרי גלם בעלויות נמוכות ויש ו את האפשרות להרכיב מנה חדשה מהמבחר הקיים.

מי הקינג? בעבר המעצב היה בעל שליטה ויכולות טכניות שלא היו זמינים לכולם, הוא היה בגדר מומחה בתחום. היום כשלכל ילד יש פוטושופ וקהלי היעד מבולבלים מהצפת ״בעלי המקצוע״ בתחום המיצוב העצמי, מעמדו כמומחה השתנה לחלוטין.

מי הבוס? בעבר המעצב היה אוטוריטה, מחליט על מהלכים ומוביל את תהליך העבודה, כשהיום המעצב מתאים את עצמו לחכמת ההמונים, הוא חלק מצוות ומוצא את עצמו לא מעט מכפיף את עצמו למקבלי החלטות אחרים שאין להם נגיעה לתחום העיצוב, למשל אנשי שיווק ומתכנתים.

מי המעצב הכי טוב בעיר? בעבר מעצבים היו ניגשים לתחרויות מספר פעמים בשנה וההכרה לה היו זוכים הספיקה , היום כל מעצב חייב לייחצן את עצמו, להיות איש תקשורת ולדווח באופן שוטף ברשתות חברתיות ובלוגים על הפרויקטים שלו.

בניית מיתוג עצמי כמעצבים / שגיא שרייבר

איך מתחילים עם מיתוג עצמי וכיצד כתיבת בלוג ותוכן יכולה לקדם אותנו כמעצבים בעולם הדינאמי כיום?

שגיא התחיל את ההרצאה עם המשפט המטלטל הבא:

"If you can't build your own dream, someone else will hire you to build theirs"

המשפט הזה מלווה אותי משנת 2010, אז החלטתי שאני לא מתכוונת להיות שכירה עוד יום אחד נוסף בחיי ולכן מאותו רגע זקפתי אזניים (דמיינו כלב רועה גרמני) ונהניתי מכל רגע.

שגיא הסביר למה מיתוג עצמי מביא הזדמנויות להצלחה בחיים, להגשמת כל מה שבאמת חשוב ונתן רפרנסים לאושיות רשת שמלמדות איך לבטא ולתקשר את עצמנו החוצה, אלו חלק מהן:

רן סגל – ערוץ יוטיוב למעצבים
Pat Flynn – פודקאסט בנושא הכנסה פאסיבית
טים פאריס – כותב הספר ״4 שעות עבודה בשבוע״. לגמרי מומלץ
Paul Jarvis – פודקאסט שנקרא ״הפרילנסר״

איך בונים מותג עצמי?

ברגע שמבינים את הפילוסופיה שעומדת מאחורי ״למה אנחנו עושים את זה״, נוכל למצוא את הכלים, הדברים והשיטות – ה״איך״ בקלות.

מיתוג עצמי זה Side Project, לא משנה באיזה מקום אתם עכשיו – אתם שואפים לחופש. הדרך להתקדם היא לגבש את הרעיון של להיות חופשי ולעשות פעולה כדי לממש אותו.

הקהל שלנו הוא הנכס הגדול ביותר שלנו, הזמן שלנו לא שווה כסף, צאו מהתבנית הזו, הזמן שלנו שווה קהל. מדובר במשחק ארוך טווח וזו המחשבה שצריכה להיות לכם בראש ולהוביל את העשייה כשאתם פותחים בלוג.

תוכן כתיבה – אם אף אחד לא מכיר אותנו אף אחד לא ידע גם אם יש לנו כישרון על. אם לא נחשף, נישאר אנונימיים. אז איך עושים את זה? צאו מנקודת הנחה שלכולנו יש דעה מגובשת על דברים מסויימים ויש לנו מה ללמד אחרים, הדיעה שלנו חשובה וזה הרגע לשים את עצמנו מול האחרים ולספר להם על זה.

תתחילו לכתוב על מה שמעניין אתכם. מהר מאוד תגלו שנשבר לכם מחסום הכתיבה. תחשבו על מה שאתם אוהבים ותכתבו את זה. תהיו עצמכם הכתיבה שלכם, תכתבו מהניסיון ותתקשרו את עצמכם החוצה בצורה אותנטית ותוסיפו הומור כדי ליצור רגשות אצל הקוראים שלנו.

איך מתחייבים מבלי שזה יכביד עלינו?

קודם כל, מחליטים על פורמט שיהיה לנו קל לתחזק אותו, להתמיד בו. למשל אנשים שכותבים בלוג של רפרנסים לדברים מגניבים שהם נתקלים בהם ביומיום, תוך כדי שיטוט ברשת וכניסה לאתרים בתחום העניין שלהם. אין כאן מאמץ מיוחד אלא רק הרצון לשתף אחרים במה שהם במילא עושים.

לדוגמא, הצעירים שנותנים ביקורת על גאדג׳טים בוידאו. הדקות הכי מרגשות ביום שלהם הן פתיחת הקופסא עם המכשיר החדש שהגיע בכגע בדואר, הם ממהרים להפעיל את המצלמה ומזיעים מהתרגשות קורעים את הניילונים ומרכיבים את המכשיר תוך תיאור מה הם רואים, מרגישים וכמה כל זה תואם לרמת הציפיות שלהם. הרגע המדהים אפילו יותר מגיע כשחברות יוצרות איתם קשר על מנת שיבדקו אל מול המצלמה את המוצרים החדשים שלהן, לפני ותוך כדי שמוציאים אותם לקהל הרחב. למה דווקא הם? כי יש להם קהל נאמן שסומך על הדיעה שלהם, שרוצה לשמוע את מה שיש להם לומר על מוצרים חדשים ולהעזר בהם בהחלטה של האם לרכוש את המוצר או לא.

חשוב לתת לזה את הזמן, להחליט על רוטינה קבועה בזמנים בהם נוח לנו, אחרת זה לא יקרה.
חשוב לשקף את הציפיות שלנו לאנשים הקרובים שסביבנו ולקבל את התמיכה שלהם בפרויקט.

חשוב אפילו יותר, לדעת לעשות את הסוויץ׳, כשאתם עם המשפחה – אתם רק עם המשפחה. כשאתם כותבים – אתם רק כותבים – והסביבה יכולה לעזור לכם בזה. במקרה שלי למשל, בתור מי שמנהלת עסק מהבית ומגדלת ילדה בחינוך ביתי, מאוד חשוב לתקשר את הציפיות מהסביבה. אני מעריכה את סך שעות העבודה שאצטרך והסביבה הביתית שלי עושה כמה שאפשר כדי לתת לי את אותן שעות של שקט לעבודה, דבר שהוא לא פשוט כשחיים ב- Happy House  

שגיא מספר על שיטת 7 השלבים שפיתח ועוזרת להתחיל לכתוב נכון:

1. כשיש רעיון למאמר – לכתוב את הכותרות משנה בנקודות. אפשר לעשות את זה בלחץ של זמן (להקדיש לזה 3 דקות עם טיימר ו.. שוט!) או תוך כדי עבודה.
2. הפיכת הנקודות לפסקאות – בשלב הזה עדיין אין תמונות. אם יש רעיון לתמונה, לכתוב איזו תמונה תוצב באיזה מקום.
3. כתיבת פסקת הפתיח ופסקת הסיום.
4. שילוב התמונות במאמר.
5. עריכה, עריכה, עריכה.
6. פרסום.
7. שיתוף והפצה של המאמר, כי כאמור, זה לא מספיק לכתוב משהו מדהים, אתם רוצים שכמה שיותר אנשים ייחשפו אליו.

כשאתם כותבים, אל תנסו לרצות את כולם. אתם לא רוצים שכולם יאהבו אתכם ואת מה שכתבתם, מספיק שיהיו 1000 אנשים שמתעניינים בתוכן שלנו.

שיטה שבה נכון לשקף לאחרים את התוכן הכתוב שלנו נקראת כריך הערכים, או באנגלית צחה, The Value Sandwich.

– לספר מה אנחנו מתכוונים ללמד
– ללמד את זה
– לסכם את מה שלימדנו

שגיא הוא מעצב UI & UX, מייסד של פיקסל פרפקט מגזין, Hacking UI, בוגר שנקר במגמה לעיצוב מדיה אינטראקטיבית. מתמחה בעיצוב אתרים מונחי conversion (המרה) וחווית משתמש, ובעל ידע נרחב ב-html, css ו- wordpress. בערוץ היוטיוב שלו, הוא מתעד את הפעילות היזמית שלו, קבלו הצצה קצרה לכנס מנקודת המבט של שגיא.

Blink And You Miss It / תומר גולן

מצמצת פספסת – המודלים המתקדמים ביותר בתקשורת המונים בעידן החדש.

ההרצאה של תומר עסקה בטכנולוגיות וחדשנות בעולם הפאבלישינג – במובן הרחב של המילה, כשהכוונה היא ליצרני תוכן כמו עיתונים, פורטלים, פורומים תחת תאגיד (כמו Reddit) ועוד.

הבעיה שבדיגיטל, רוב התקציב הולך ל -2 רשתות פרסום עיקריות (פייסבוק וגוגל) והפאבלישרים שהיו רגילים לתקציבי ענק בפרינט, לא נהנים מהצמיחה בתקציבים.

במציאות בה אירועים חשובים מתוקשרים ברשתות חברתיות על ידי אנשים שנמצאים במקום הרבה לפני התקשורת הקונבנציונאלית והרשת היא סמנטית – הרשת מתאימה לי את המידע אותו אני רוצה לקבל, מאוד טבעי שבעשור וחצי האחרונים עולם הפאבלישינג השתנה ללא היכר. היום כמעט לכל אחד מאיתנו יש בבית מכונת דפוס רבת עוצמה וכל אחד מאיתנו יכול לפרסם.

פעם, אם מישהו רצה להוציא לאור ספר, היה עליו לכתוב אותו, להעביר לעריכה ולהוצאה לאור וסביר שהספר לא היה מתפרסם. היום כל אחד יכול לכרוך את הספר באופן וירטואלי – גרפי ב-PDF וב-Epub.

הרשתות החברתיות משכו את השטיח מתחת לרגליהם של הפאבלישרים הקיימים, שהיום לא יכולים להסתמך רק על אתר הבית שלהם ומחוייבים חהחזיק נוכחות חזקה ברשתות החברתיות.

היום יש יותר מהכל – מסכים, אפליקציות, מצלמות 360, מציאות רבודה, מציאות מדומה – ופאבלישרים בכל העולם מאמצים טכנולוגיות מתקדמות מהר, גם בשלבים מוקדמים מאוד של הטכנולוגיה, ומפתחים עליהן את "הדבר הגדול הבא" כדי להמשיך לעניין את הלקוחות הנאמנים מצד חד ולמשוך טראפיק של לקוחות חדשים מהצד השני.

בנושא צ׳אט בוטים (Chatbots & CUI – Conversational User Interfaces) תומר הציג אתר של עורך דין רובוטי, בוט שמבטל דוחות חניה באמצעות שאלון ותהליך סמנטי ופשוט.

לסיכום, אם נצא מנקודת הנחה שרוב התקציבים הולכים למקום בו נמצאים רוב האנשים, לא נופתע לגלות שתקציבי הפרסום בדיגיטל עולים כל הזמן על חשבון מדיות מסורתיות, כמו הרדיו, הטלוויזיה וכמובן המדיה המודפסת.

 על מעצבים, רובוטים ומעצבים-רובוטים / מתי מריאנסקי

איך זרקתי את הפוטושופ לפח ועברתי לעבוד בנוטפאד.

מתי מריאנסקי פותח את ההרצאה עם תמונה של סוס מוטל מת באמצע רחוב אירופאי כשלצידו יושבים על המדרכה אנשים והרחוב שוקק כאילו שלא מוטל שם סוס מת.

שנת 1930, השנה שבה היו הכי הרבה סוסים.
אחרי השנה הזו, עם בוא המכוניות, כל המקצועות הקשורים לסוסים נפלו. זיהום האוור אז פחת (צואה, גופות, מחלות) ו-85% מהסוסים בעולם נעלמו. הנתון הזה מחזיק עד היום.

מכאן ישירות לממשקי שיחה – למה זה טוב לדבר עם מכונות ומה עוד מחכה לנו?
למרות שאנחנו יודעים שככל שנפתח את הרובוטים הם יעקפו אותנו בפן האינטיליגנטי ויחסלו אותנו, אנחנו לא מסוגלים להפסיק לפתח אותם. לזה התכוון המשורר בביטוי ״הסקרנות שהרגה את החתול״.

"אנחנו מעצבים את הכלים שלנו ואז הכלים שלנו מעצבים אותנו"
מתי נותן כדוגמא אקטואלית את אפליקציית heek שבה תוך כדי שאלון האפליקציה בונה את האתר החדש שלכם.
כשהאדם פיתח את המכונית הוא לא העלה על דעתו את עצמת ההשפעה שתהיה למכונית על הכבישים שלנו, על תוחלת החיים שלנו ועל בריאות עמוד השדרה שלנו.

לסיכום – אל תהיו סוסים, אל תפסיקו ללמוד.

מה לעזאזל מותר ואסור / עו״ד רקפת פלד

מבוא לעולם זכויות היוצרים באינטרנט – באילו תמונות ניתן להשתמש וכיצד להימנע מתביעות בנושא זכויות יוצרים.

בתור מעצבים נתקלנו לא מעט במקרים של הפרות זכות יוצרים, שהיא אחת מבין זכויות הקניים הרוחני שאינה מצריכה רישום (או כמעט הפרת זכויות, כשלקוח מספק תמונות מ-google images ומתעקש שאם זה באינטרנט זה אומר שהוא יכול לעשות בתמונה עעל העולה על רוחו).

רקפת, שותפה במשרד גילת ברקת ושות' עורכי דין, מדברת על שני סוגי זכויות:
1. זכות שלילית – הזכות למנוע מהאחר להשתמש ביצירה שלי.
2. זכות מוסרית – הזכות לקבל קרדיט.

דוגמאות ליצירות שבהן הוכרה זכות יוצרים: שירים, ציורים, סיפורים, תכניות טלויזיה וכו׳. הזכות נמשכת 70 שנה לאחר מות היוצר.

חשוב לדעת שכמעצבים אנו בעלי הזכויות ביצירות מקוריות שיצרנו, ואם במהלך עבודה העברתם כמה סקיצות ללקוח ולאחר סיום העבודה הוא עושה שימוש בסקיצות שלא נבחרו, ללא אישור שלנו בכתב, יש לנו אפשרות לדרוש פיצוי, וכל זאת אלא אם כן הוסכם אחרת ובכתב בינינו לבין הלקוח.

באילו סכומים מדובר?
צו מניעה על שימוש ופיצוי כספי ללא הוכחת נזק הוא עד 100,000 ש״ח. לסכומים הללו יש ערך הרתעתי מעבר לעלות של מכירת התוצר, במידה והיה נמכר.

חשוב להבין שהכללים שחלים בעולם האמיתי נכונים גם לאינטרנט. בדיוק כמו שלא הייתם לוקחים שיר מתוך ספר שירים של משורר ומפרסמים אותו כשיר שאתם כתבתם, ללא היתר מפורש, בתחום זכויות היוצרים יש הכרח לקבל אישור בכתב.

בהרצאה רקפת נותנת דוגמא של בעל אתר שלקח תמונה מאתר אחר ועשה בן שימוש אצלו באתר, כשסכום הקנס עבור כל תמונה נע בין 3000-5000 ש״ח.

מרבית היצירות שנמצא ברשת מעוגנות ב- creative commons – שייכות לקהילה ללא מטרת רווח הנותנת ליוצר את האפשרות להחליט איזה סוג רישיון הוא לתת לשימוש ביצירה שלו.

לסיכום ומה לקחתי מהכנס

כנס החדשנות בהחלט האיר, חידש וחידד כמה נקודות, הדליק אצלי מחדש את ניצוץ הכתיבה והזין את הסקרנות הבלתי פוסקת ללמידה ועניין בעולם הטכנולוגי שלא מפסיק להפתיע. ברגע שחזרתי הביתה, כתבתי לעצמי כמה נקודות על מה כדאי להכניס לחוזה העבודה (כדי לשמור על עצמי כמעצבת מהפרות זכויות יוצרים מצד הלקוחות), מאילו אתרים כדאי לקחת חומרי גלם לשימוש מסחרי ועל מה להסתכל לפני שימוש בחומרים הללו. בנוסף, כמו שנראה בפועל, החלטתי לחזור לכתוב ובעתיד הקרוב להצטרף לאקסלרייטור של פרוייקטי הצד.

אהבתם? מוזמנים ליצור קשר או לשתף פה למטה בתגובות.

The post סיקור כנס חדשנות עיצוב מסלול מחדש 6B # appeared first on סטרוברי סטודיו.

תמיד אמרו לך שאם תעבדי בתחום האהוב עלייך מהר מאוד התחום יהפוך ממה שהיה תחביב – לעבודה. ישחוק אותך ולא תרצי לעשות את זה יותר. מה גם, שבתחום שמעניין אותך – אין כסף.

בואי נשלוף מהמותן סטיגמה נפוצה: המחשבה שאם את אוהבת ילדים, העבודה כגננת וההתעסקות עם מסות גדולות של ילדים מהצד המטפל תהפוך אותך לפחות סבלנית לילדים שיהיו לך, או לילדים שלך. זה לא בהכרח נכון, מה גם שאת רואה את הדברים קצת אחרת.

תעשי בכל יום בקטן את מה שיום אחד את רוצה לעשות בגדול

את העזת ובכל זאת בדקת את האפשרות להפוך את התחביב האהוב שלך למקור פרנסה. כל יום קצת, בזהירות, בדקת ולמדת עוד ועוד. מצאת קבוצות בפייסבוק של אנשים שעוסקים בתחום ותקופה ארוכה היית ״צופה שקט״, לא כתבת כלום, לא שאלת שאלות אבל קראת בשקיקה את הסיפורים והחוויות של אלה שעושים את זה באמת. השאלות והדילמות עניינו אותך במיוחד כדי שכשיום אחד את תהיי שם, תדעי מה לעשות.

הרעיונות מתחילים לזרום, ואת מבינה שהשעות שאת מבלה בעבודה הנוכחית שלך הן שעות מתות, שעות מבוזבזות בהן יכולת לעשות דברים משמעותיים לקידום העסק שאת חולמת להקים. את אפילו מדמיינת איך תיראי, מה תלבשי כשתפגשי אנשים מהתחום, על מה תדברו וקצת מפחיד אותך להיראות חדשה בתחום.

תשוקה מהולה בחששות

הפחד מציף אותך, אמנם העבודה הנוכחית מכניסה כסף הביתה ומניחה לך את האוכל על השולחן, אבל אין לך יותר סבלנות ויותר מזה שאת לא נהנית להעביר את היום בעבודה בציפייה להפסקות ולהיעדרות של האחראים עלייך (מה שמאפשר לך לגלוש באינטרנט ולהדפיס חומרים על התחום שכן מעניין אותך) את מרגישה שאת ממש סובלת. נמאס לך, את מתעוררת בבוקר ולא כיף לך לחשוב על שמונה השעות הבאות.

מתוך מחשבה של הדברים שאת כן יכולה לעשות עם הזמן שלך, את מנסה ומשלבת את התחומים, מתחילה למצב את עצמך לאט לאט ולבד בתור בעלת מקצוע. עברה יותר משנה מאז שהתחלת לחשוב על ההסבה המקצועית שתשנה את חייך, והיום את כבר כותבת בקבוצות הפייסבוק ושואלת שאלות. מנסה לסגור את הפינות של חוסר הוודאות.

כשאנשים שואלים אותך מה את עושה ובמה את עובדת, התשובה הראשונה היא תיאור המשרה החלומית שלך, ורק אחרי זה, אם את רוצה להרחיב, את מציינת שאת כרגע עובדת בעבודה אחרת אך את מתכננת לעזוב בקרוב לצורך התרחבות ופתיחת עסק של ממש זה השלב הבא.

ההתפתחות העסקית שלך

את עוברת אבולוציה טבעית, מלאה בפחד משינויים, בחששות, התרגשות, צמרמורות נעימות וכאלה שקצת פחות, את מוצאת את עצמך מדברת עם עיניים נוצצות מול כל מי שמוכן לשמוע ומספרת על מאמר שקראת בתחום, מראה עבודה שלך, סיפור הצלחה שנולד תחת ידייך, ובאותו זמן, כשאף אחד לא רואה, החששות מציפות אותך.

בעבר שיתפת חברים טובים ומשפחה קרובה בפחדים שבמעבר מעבודה במה שמהווה מקור פרנסה לעבודה במה שהיום הוא החלום שלך. משהו שאת פשוט עושה מאז שהיית קטנה – בווריאציות שונות. על בשרך גילית שהאנשים הכי קרובים הם מנפצי החלומות הגדולים ביותר שתפגשי כי באמת אכפת להם ממך ולא היו רוצים לראות אותך נופלת ומתרסקת, גם אם זה במחיר של לוותר על הגשמת החלום שלך. הם מעדיפים לשמור אותך עם הרגליים על הקרקע, ואם יכלו היו עוטפים אותך בגיליון פצפצים ענקי – כדי לשמור עלייך ולוודא שלא יקרה לך כלום. בשלב הזה את צריכה דווקא את החולמים, אלה שלא פוחדים לשחק גם אם זה אומר שהם עלולים להפסיד, אלו שמאמינים בך ויכולים לתת לך את התמיכה, הכוח לו את זקוקה.

אני את שלי עשיתי!

הגיע הרגע שבו קבעת פגישה עם ההנהלה והודעת על התפטרות. הצעת להעביר את הבאה אחרייך הכשרה באהבה ובסבלנות ולעזוב מבלי להשאיר חור בהיעדרך. מנסים לשכנע אותך בנימוס ושואלים מה השלב הבא, הניצוץ אצלך בעיניים נותן להם להבין כמה את רצינית ומוכנה לעשות את הצעד.

היום את כבר הרבה אחרי, את יודעת מי את, מה את יכולה לתת ולתרום לעולם, כמה את טובה ואת מוכנה ללמוד כל הזמן. לא חסרים רגעים של חרטה, רגשות אשם ותהיות, והם מהולים ברגעים מדהימים של סיפוק בהם את יודעת ומבינה שעשית את הדבר הנכון.

התהליך הזה הוא מטורף, ובמבט לאחור את לא מאמינה שעברת את כל זה והיית כזו גיבורה, את קולטת באילו מפלצות דימיוניות נלחמת? את גיבורה אמיתית.

עברו כמה שנים ואפילו למשפחה שלך היום את מצליחה להסביר במה את עובדת, מי הלקוחות שלך ו..כן אימא, יש בזה כסף

את המכתב הזה אנחנו כותבים בשבילך, תדעי שאנחנו פה בסטרוברי סטודיו מעריכים אותך ומבינים כל שלב שעברת וכל שלב שאת עוברת. אנחנו פה בשבילך.

אהבת? יש לך תובנות או שאלות שתרצי לחלוק איתנו? מוזמנת ליצור קשר או לשתף פה למטה בתגובות.

The post כשזה בא מהלב appeared first on סטרוברי סטודיו.

סיימת לימודים מפרכים, בנית תיק עבודות מרשים ועכשיו הגיע הרגע שתרצי להראות לעולם את היכולות שלך ולתת לרשת האינטרנט לעשות את מה שהיא יודעת הכי טוב – להפיץ ולפרסם אותך.

אחרי שבחרת את מי שיבנה לך את האתר (או שתבני אותו בעצמך, היום בניית אתר בסיסי זה לא סיפור גדול) מתחיל תהליך שבסופו יש לך אתר שאת גאה בו מאוד, ובו מוצגות העבודות שלך. אבל מה, גוגל לא יודע לקרוא את התמונות וקשה לו לעזור לגולשים שלו למצוא אותך בצורה הזו.

את מתחילה לתת שמות לתמונות שלך, אבל זה עדיין לא מספיק, גוגל רוצה אותך רלוונטית, ומה לעשות – המטרה מקדשת את האמצעים ולמרות שפתחת עסק וכביכול אין לך בוס, נכון להיות את עובדת בשביל גוגל, ועוד מעט תמצאי את עצמך עובדת גם בשביל פייסבוק.

את תופסת את הראש בשתי ידיים ומבינה שלא נותר לך אלא להתחיל לכתוב. גוגל מריץ רובוטים קטנטנים שסורקים מידע מאתרים בשיטה שמתעדכנת ומשתנה כל הזמן (אבולוצייה מתקדמת) על מנת לתת לגולשים שלהם מידע איכותי, רלוונטי ושיקצר להם את זמן השהות במנוע החיפוש ככל האפשר (למה? כי זה סימן לכך שהם מצאו מהר את מה שחיפשו), ומהצד הפחות וולונטרי גוגל רוצה לדעת על כולנו קצת יותר, ובשביל זה הוא לומד אותנו – בעלי האתרים והמשתמשים – בכל פעם באופן קצת יותר ממוקד.

איך להכניס תוכן מקצועי אבל לא מתנשא?

עד היום, אתרים של נותני שירותים הגישו מידע באופן טכני ומתנשא על מנת להיראות מקצועיים ויודעי דבר. הפוקוס היה על המוצר, השירות, נותן השירות – וממש לא על המשתמש, כאילו ברור ומובן מאליו שהמשתמש יצרוך את השירות והתפקיד של העל האתר הוא להרשים את המשתמש הפוטנציאלי ולדבר אליו בשפה של עורכי דין ועל הדרך לנסות לדרוס את המתחרים.

היום הדברים עובדים אחרת, ברור יותר ויותר לארגונים ועסקים מכל הגדלים שאי אפשר יותר לזלזל במשתמשים. הם לא טיפשים ויש הרבה יותר מידי אלטרנטיבות. אנחנו בתור בעלי עסקים צריכים להרשים אותם ברמת הרגש.

לשווק להם אבל שלא ירגישו

אף אחד לא אוהב שמוכרים לו, אף אחד לא אוהב להרגיש מנוצל. כשיש לך עסק את חיה אותו, נושמת אותו, לא נופל לך העיפרון בחמישה לארבע אחה״צ אלא להיפך, את מוצאת את עצמך עובדת עד השעות הקטנות של הלילה, שוכחת מה זה אור יום ומתבלבלים לך התאריכים – ועם זאת את נהנית ומוקירה כל רגע כי את מתעסקת עם משהו שאת באמת אוהבת.

כשמישהו שואל אותך במה את עוסקת את מרגישה שזכית ברגע התהילה שלך, 60 השניות שבהן הקשב שלו שייך רק לך ואת יכולה לספר על האהבה האמיתית שלך ואולי תצא מזה אפילו עסקה. גם אם לא באופן ישיר, הרי כל אחד מאיתנו הוא בעלים גאה של מערכת מסועפת של קשרים חברתיים, מקצועיים ומשפחתיים, ואם הצלחת בדקה הזו לסקרן ולהרשים אותו, אולי תזכי לראות איך עובד תהליך ״מפה לאוזן״, ומניסיון, זה מראה בהחלט מרהיב.

כשמדובר באתר, העיניים הנוצצות שלך לא שם כדי להביע את האהבה שלך לעיסוק, ואת לא יכולה ללכוד את תשומת הלב של הבנאדם שעומד מולך עם מהלכים שברורים וטבעיים עבורנו בשיחה. קחי בחשבון שכשאדם נכנס לאתר שלך, דעתו מוסחת בטירוף, הוא עושה אלף ושלושה דברים במקביל על המחשב, פלוס רעשי רקע מהבית, מבחוץ, ואכילת סנדוויץ בנוסף.
לך נשאר רק לנסות להבין מה הוא מחפש באמת ולהציע לו את זה.

הגולש שלך הוא המרכז ואת רוצה להכיר ולהבין אותו אפילו לפני שנפגשתם. בשבוע שעבר כתבנו פוסט שמתאר שיטות מוכחות להבנת הלקוח, ואפילו צירפנו להורדה חינם את מסמך אפיון הלקוח בו אנחנו משתמשים בסטודיו לקראת הליך מיתוג ללקוחות, כי רק ככה נוכל להכיר את הלקוחות של הלקוחות שלנו ולזרז תהליכי עבודה.

גם באמצע פסטיבל סואן, כשמישהו יקרא בשמך – תסובבי את הראש

את רוצה להכיר את הלקוחות שלך, כי רק ככה תוכלי לפנות אליהם באופן אישי וללכוד את תשומת הלב שלהם מבין שלל הרעשים שמפריעים להם להתרכז.

אותו דבר קורה גם באתרי אינטרנט. אם אני מחפשת אינסטלטור, זה שכותב באתר שלו שהוא מבצע את כל סוגי עבודות האינסטלציה מול אחר שמציין את תחומי ההתמחות שלו והבעייה שלי נמצאת שם, כתובה בטקסט על גבי מסך, סביר שאשמח בלב ואתקשר לאותו אחד שדיבר אליי, כאילו עמד פה לידי ואמר לי איך הוא יפתור לי את הבעיה.

כי כשאנחנו לא שם כדי לשווק את עצמנו בפני הלקוחות הפוטנציאליים שלנו, תוכן האתר נמצא שם כדי לעשות את זה בשבילנו. הרבה חשובה מוקדמת יכולה לעשות קסמים במה שנוגע למשיכת הלקוחות הנכונים לאתר שלנו ואלינו. האתר צריך לפתור להם את הבעיות עוד לפני שצצו.

לסיכום

אנחנו כותבים תכנים באתר קודם כל עבור הלקוחות שלנו. להם נרצה לתת מידע מדויק, עדכני, שימושי שימצב אותנו בתור בעלי מקצוע שיודעים על מה הם מדברים.
מהצד השני של המתרס, אנחנו כותבים את התכנים שלנו עבור דוד גוגל, והוא אוהב לדעת שאנחנו אנשים אמיתיים מהצד השני של המסך ושהתכנים שלנו מיועדים ונותנים מענה לאנשים אמיתיים אחרים.
הבדיקות של גוגל הן מקיפות מאוד, כשחלק מהעניין הוא בחינת הזמן שעובר מהרגע שגולש נכנס לאתר שלנו עד הרגע שהוא עוזב.
חשבת פעם כמה הנתון הזה רלוונטי? הסבלנות שלנו מאחורי מסכים היא נמוכה מאוד, הזמן שעובר בהטמעת רושם ראשוני הוא קצר משמעותית מהזמן שעובר כשאנחנו פנים מול פנים.

סיימת לכתוב מאמר/דף מידע אצלך באתר? עכשיו את עוברת עליו שוב ובודקת אם יש בו את מילת המפתח אותה תרצי לקדם בכמות מספיקה. בממוצע 2% מהמילים במאמר שלך צריכות להיות וריאציות של מילת המפתח. כתבת 600 מילים? 12 מתוכן יהיו ממוקדות מילת מפתח.

בשורה התחתונה, גוגל והלקוחות שלנו מחפשים את אותו הדבר באתרים – תוכן רלוונטי, אמיתי, מקצועי, מענה אנושי מאחורי האתר, דמות אמיתית שמנהלת אותו ובעיקר, מתן ערך לגולש.

אהבת? יש לך תובנות או שאלות שתרצי לחלוק איתנו? מוזמנת ליצור קשר או לשתף פה למטה בתגובות.

**גילוי נאות: כתבנו את הפוסט בלשון נקבה כדי לשבור שגרה. נהננו מכל רגע.

The post מי באמת קורא את התוכן אצלך באתר? appeared first on סטרוברי סטודיו.

מיקום כפתורי המעלית ביחס לגובה אדם בוגר ממוצע – לקחתם בחשבון שאין צורך להתכופף או לעמוד על קצות האצבעות כדי ללחוץ על מספר הקומה אליה תרצו להגיע, או בעניין הזה – סדר המספרים תמיד יהיה משמאל לימין כי ככה אנחנו רגילים וכשיגיע המעצב שירצה להמציא את הגלגל הוא מאוד יתאכזב מהתגובות.

שמים את המשתמש במרכז

עד היום היה נהוג להעמיד את המוצר / שירות שלנו במרכז הבמה, לכוון אליו את הספוט ולצעוק כמה שיותר חזק שזה הדבר הכי מדהים שקיים. לדבר על המוצר מבלי לתת טיפת תשומת לב למי שיושב מאחורי מסך המחשב, מה הוא בכלל מחפש, לאן ירצה להגיע, באיזו סיטואציה הוא נמצא אלא לצאת מנקודת הנחה שהוא מחפש בדיוק את מה שיש לנו להציע.

היום הדברים עובדים אחרת. אנחנו רגישים למשתמש שלנו ורוצים שהחוויה שלו בכל שלב ושלב בתהליך תהיה מדהימה. ניקח לדוגמא את האתר של בנק לאומי. שימו לב איך לאורך השנים הפך מגוף שרוצה להגיד את דברו:

לאחד כזה שמאוד היה רוצה לשמוע מה חשוב למשתמש שלו וללמוד אותו ואת הרגלי הצריכה שלו בכל הנוגע למוצר:

נקודות מפגש ונקודות חיכוך

אנחנו מכירים את המונח ״חווית משתמש״ לרוב בכל מה שקשור לעולם הדיגיטל, ועלינו לזכור שלא משם הוא מגיע. הרעיון שעומד מאחור הוא למעשה שכל נקודת מפגש של המשתמש עם המוצר / שירות שלנו צריך להיות מתוכנן כך שהחוויה תהיה טובה ככל שניתן. כמובן שיש נקודות מפגש שתחושת המשתמש כשהוא מגיע אליהן אינן תלויות בנו (כמו למשל על איזה צד הוא קם בבוקר ואיזה מצב רוח נלווה לכך שניה לפני שהוא גולש בנייד לאתר שלנו).

נקודות החיכוך צצות כשהמפגש של המוצר והגולש, איך אומרים.. לא הולך כל כך טוב. כשהוא מגיע לדף 404 למשל. כאן התפקיד שלנו הוא לענות על סימני השאלה שצצים בראשו של הגולש שניה לפני שהוא לוחץ על האיקס האיום ועובר לאתר של נותן שירות אחר. לנו בסטודיו מאוד חשוב לעצב את דפי ה-404 של הלקוחות שלנו כך שיתנו מענה מיידי ויציגו קישורים לדפים הפופולאריים ביותר באתר בתוספת להצגת דרכי יצירת קשר באופן נעים ובולט לעין.

הלקוח שלכם טבעוני? אל תציעו לו סטייק!

גילוי נאות, חשוב לחברי הסטודיו לכבד אחד את השני, זה ערך שבא איתנו מהבית. ולכן משכה את תשומת ליבי ונחרטה לי בזיכרון הבעת הפנים ותגובתו של הלקוח הדתי הראשון שלנו, כשאמרתי לו שעבור לקוחות שומרי שבת אף אחד מהצוות לא יעבוד בשבת ובחג.

היה לו כל כך נעים לדעת את זה, הנוהל (אחרי שהסברתי מאיפה זה מגיע) כל כך לא נלקח כמובן מאליו שהיה לי ברור שאת הצעד הראשון, חווית משתמש נכונה – יצרתי באותה פגישה.

חשוב להרגיש את הלקוח שלנו, לדעת מאיפה הוא מגיע ומהם הקווים שמנחים אותו עוד לפני שניגש להבין את לקוח הקצה, הלקוח של הלקוח שלנו בדרך כלל – עבורו למעשה אנחנו בונים את המוצר או השירות, וזאת במטרה לגייס אותו לצידנו כך שישתף פעולה (דבר שאסור לנו לקחת כמובן מאליו).

לסיכום

החשיבה שלנו בכל תהליך העבודה היא איפה ואיך יפגוש לקוח הקצה שלנו את השירות או המוצר, ואסור לנו להזניח את היכולות של הלקוח הישיר, איש הקשר איתו אנחנו עובדים – בהנגשת לקוח הקצה עבורנו. מי מכיר את הלקוחות יותר טוב מבעל העסק עצמו? כאן אנחנו כמאפיינים, מעצבים ומתכנתים מוצאים את עצמנו הולכים על חבל דק. מצד אחד לאיש הקשר שלנו בארגון, הלקוח שלנו – יש הרבה מה להגיד בכל הנוגע לעבודה הויזואלית (ובמקרים הפחות טובים אנחנו זוכים לשמוע גם מה לאימא שלו יש להגיד על זה) ואנחנו רוצים שהוא יהיה מרוצה מהעבודה איתנו כשמצד שני, יש את לקוח הקצה אליו אנחנו פונים והוא יהיה זה שיבחון את השירות / מוצר במבחן המציאות.

גישה יצירתית, ניצוץ בעיניים, הבנת אנשים והרבה מאוד סבלנות ורגישות אלו התכונות והכלים בהם עלינו להשתמש כדי שפרויקט יצליח, וכל אלו עוד לפני שהכישרון והמיומנות המקצועית שלנו באה לידי ביטוי.

תובנות ושאלות אתם מוזמנים לשתף פה למטה בתגובות

The post לחוות את המשתמש appeared first on סטרוברי סטודיו.

אני חייבת להודות, כל עבודה – מדהימה ככל שתהיה – הופכת בשלב מסוים לחזרתית ואפילו למשעממת. אז השאפתנים מבנינו (ואלו שלא זכו לבעיית קשב וריכוז) עובדים קשה יותר ומזכירים לעצמם שככל שיעבדו יותר כך יכניסו יותר ירוקים לחשבון הבנק, והסקרנים יתחילו לרחרח בשדות זרים ולחפש עניין בתחומים קרובים.

כאן נכנס לתמונה אתגר הכתיבה. בתור סקרנית כרונית החלטתי להתחייב לכתיבת מאמר מקצועי-אמוציונלי-סובייקטיבי אחד בכל שבוע, למשך חודשיים, שיסייע בעדי לצאת מהעבודה המתמשכת על הוואקום ולעבור לשרוף את מקשי המקלדת. בתור מאפיינת עם ספר סקיצות סביר להניח שחלק מהמילים רואות אור ראשון על נייר עם עיפרון.

במקרה, או שלא, ההחלטה נפלה דווקא תוך טבילת תפוח בדבש, ראש השנה 2015. לפנות בוקר (אלה השעות האפקטיביות ביותר שלי) העליתי פוסט לדף הפייסבוק של סטרוברי סטודיו:

״אתגר מאמר לשבוע יוצא לדרך!
בכל שבוע במהלך החודשיים הקרובים נפרסם מאמר מתחום החיים כחיות אינטרנטיות ומעצבי חווית משתמש. למה? כדי שיהיה לכם מה לקרוא בתקופת החגים, ועד אז תעשו חיים ושתהיה לכולנו שנה טובה ומדהימה!״

מה מחכה לנו בסדרת המאמרים?

במהלך היום בין מעבר מלינק אחד לאחר אנחנו נתקלים במאמרים שברור לנו שנרצה להיתקל בהם שוב בהמשך, אלה התכנים אותם נרצה לשתף פה בסדרת המאמרים. נשתף את הניסיון שצברנו בפן המקצועי בשאלה הנצחית ״מה מעורר השראה אצל מעצבים?״, לעבוד בסטארטאפ או בחברה גדולה, תרבות התשלומים בארץ ובעולם ומשם לפן האישי של איך ניתן לשלב עבודה ומשפחה, מה עושים כשחברים ומשפחה מבקשים עבודה בחינם ועוד תכנים שיסגרו לכם כמה פינות.

אתגר מאמר לשבוע מתוכנן לחודשיים, אם כי אנחנו מקווים שהאתגר יהפוך לתחביב ונמשיך לתרום לקהילת המעצבים, שאנחנו יותר מגאים להיות חלק ממנה ולשתף מהידע והניסיון שלנו עוד שנים רבות. בעוד חודשיים נעמוד מול השאלה הזו ונבחן את התוצאות.

אנחנו שמחים שהצטרפתם אלינו למסע הזה, בו השחקנים על המגרש הם לא מעצב מול לקוח אלא קולגות ואלו המתעניינים בתחום ועושים צעדים ראשונים לכיוון העיצוב, התכנות והתכנון של העולם שלנו בעתיד. כי להיות שותף להחלטות הרות גורל של עסקים זה לא דבר של מה בכך. אנחנו בונים מותגים, מעלים זהויות אינטרנטיות עסקיות לרשת ומעצבים תדמית. לכל הפעולות האלה יש הרבה כוח שמתחיל בכל, התעצבים, המאפיינים, המתכננים והרעיונאים, אלה האוחזים בשרביט.

בלחיצת יד וירטואלית וכבוד רב נאחל לכולנו שנה טובה באמת, שנגשים את כל מה שאנחנו מאחלים לעצמנו וקצת מעבר לזה (צריך להשאיר משהו לשנה הבאה).

שלכם,
צוות סטרוברי סטודיו

The post פתיח לסדרת המאמרים של סטרוברי סטודיו appeared first on סטרוברי סטודיו.