עברה בדיוק שנה מהפעם האחרונה שפתחתי את הבלוג ושיתפתי בדברים שמעניקים לי השראה ועל כמה וכמה עשויים לתת השראה לאחרים. בתוך העבודה השוטפת אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מזדקנים מבלי נשים לב, יום אחד להרים את הראש מהמסך ולהבין שפספסנו כמה דברים חשובים.
בשביל זה אנחנו פה, לתת ניעור מרענן ולתת כמה מילות סיכום לחלק מההרצאות שהוצגו בכנס מקצועי ונפלא שהתקיים בסטודיו 6b בו קיבלנו נקודות מבט מעניינות על חשיבות ההשקעה בתקשור עצמי ויציאה לאור הזרקורים, ממשקי שיחה, סקירה על חייו של המעצב אז והיום, זכויות יוצרים ואיך ליצור מציאות טובה יותר.
המעצב הגרפי בעידן החדש / אלון ג׳משידה
המקומות שאתם חייבים להיות בהם כדי להצליח.
אלון פתח את הכנס וסיפר על המקומות שאנחנו חייבים להיות בהם כדי להצליח. בעשור האחרון תחום העיצוב הגרפי עבר סוג של ביקוע אטומי. הסמארטפון שלנו לוקח תפקיד חשוב בעניין, אי אפשר להסתדר בלעדיו (תראו את עצמכם במקום בו אין לכם אינטרנט למספר שעות, אתם לחוצים, לא נינוחים ובגדול לא יודעים מה לעשות עם עצמכם, מה אתם מפספסים שקורה ממש עכשיו ואיך להעביר את הזמן).
אז מה השתנה? השינוי העיקרי זו הגישה של האינטראקטיב ששונה לחלוטין מהגישה של הפרינט.
איפה לומדים? בעבר ניתן היה ללמוד את תחום העיצוב באקדמיה או במסגרת קורסי תוכנה, היום, למרות שלא באמת ניתן להחליף את ההפריה ההדדית שמתרחשת כשאנשים נפגשים, יש מסלולים ברמות שונות ובאורכים שונים וביניהם מסלולי לימוד מתוקשבים בהם אתם יושבים בבית בפיג׳מה ומישהו מגיש לכם את המידע.
איפה מפרסמים? בעבר התחום השולט היה הפרינט והטלויזיה כשהיום התחום המוביל הוא ה-web. שנת 2016 היתה השנה בה לראשונה תקציבי הפרסום בדיגיטל עברו את תקציבי הפרסום בפרינט ובטלויזיה.
מאיפה להתחיל? בעבר, חלק מתפקיד המעצב היה לייצר את חומרי הגלם עבור העבודה שלו – איורים, צילומים וכו׳ – מההתחלה ועד הסוף, כשהיום המעצב עובד הסביבה רוויית חומרי גלם בעלויות נמוכות ויש ו את האפשרות להרכיב מנה חדשה מהמבחר הקיים.
מי הקינג? בעבר המעצב היה בעל שליטה ויכולות טכניות שלא היו זמינים לכולם, הוא היה בגדר מומחה בתחום. היום כשלכל ילד יש פוטושופ וקהלי היעד מבולבלים מהצפת ״בעלי המקצוע״ בתחום המיצוב העצמי, מעמדו כמומחה השתנה לחלוטין.
מי הבוס? בעבר המעצב היה אוטוריטה, מחליט על מהלכים ומוביל את תהליך העבודה, כשהיום המעצב מתאים את עצמו לחכמת ההמונים, הוא חלק מצוות ומוצא את עצמו לא מעט מכפיף את עצמו למקבלי החלטות אחרים שאין להם נגיעה לתחום העיצוב, למשל אנשי שיווק ומתכנתים.
מי המעצב הכי טוב בעיר? בעבר מעצבים היו ניגשים לתחרויות מספר פעמים בשנה וההכרה לה היו זוכים הספיקה , היום כל מעצב חייב לייחצן את עצמו, להיות איש תקשורת ולדווח באופן שוטף ברשתות חברתיות ובלוגים על הפרויקטים שלו.
בניית מיתוג עצמי כמעצבים / שגיא שרייבר
איך מתחילים עם מיתוג עצמי וכיצד כתיבת בלוג ותוכן יכולה לקדם אותנו כמעצבים בעולם הדינאמי כיום?
שגיא התחיל את ההרצאה עם המשפט המטלטל הבא:
"If you can't build your own dream, someone else will hire you to build theirs"
המשפט הזה מלווה אותי משנת 2010, אז החלטתי שאני לא מתכוונת להיות שכירה עוד יום אחד נוסף בחיי ולכן מאותו רגע זקפתי אזניים (דמיינו כלב רועה גרמני) ונהניתי מכל רגע.
שגיא הסביר למה מיתוג עצמי מביא הזדמנויות להצלחה בחיים, להגשמת כל מה שבאמת חשוב ונתן רפרנסים לאושיות רשת שמלמדות איך לבטא ולתקשר את עצמנו החוצה, אלו חלק מהן:
רן סגל – ערוץ יוטיוב למעצבים
Pat Flynn – פודקאסט בנושא הכנסה פאסיבית
טים פאריס – כותב הספר ״4 שעות עבודה בשבוע״. לגמרי מומלץ
Paul Jarvis – פודקאסט שנקרא ״הפרילנסר״
איך בונים מותג עצמי?
ברגע שמבינים את הפילוסופיה שעומדת מאחורי ״למה אנחנו עושים את זה״, נוכל למצוא את הכלים, הדברים והשיטות – ה״איך״ בקלות.
מיתוג עצמי זה Side Project, לא משנה באיזה מקום אתם עכשיו – אתם שואפים לחופש. הדרך להתקדם היא לגבש את הרעיון של להיות חופשי ולעשות פעולה כדי לממש אותו.
הקהל שלנו הוא הנכס הגדול ביותר שלנו, הזמן שלנו לא שווה כסף, צאו מהתבנית הזו, הזמן שלנו שווה קהל. מדובר במשחק ארוך טווח וזו המחשבה שצריכה להיות לכם בראש ולהוביל את העשייה כשאתם פותחים בלוג.
תוכן כתיבה – אם אף אחד לא מכיר אותנו אף אחד לא ידע גם אם יש לנו כישרון על. אם לא נחשף, נישאר אנונימיים. אז איך עושים את זה? צאו מנקודת הנחה שלכולנו יש דעה מגובשת על דברים מסויימים ויש לנו מה ללמד אחרים, הדיעה שלנו חשובה וזה הרגע לשים את עצמנו מול האחרים ולספר להם על זה.
תתחילו לכתוב על מה שמעניין אתכם. מהר מאוד תגלו שנשבר לכם מחסום הכתיבה. תחשבו על מה שאתם אוהבים ותכתבו את זה. תהיו עצמכם הכתיבה שלכם, תכתבו מהניסיון ותתקשרו את עצמכם החוצה בצורה אותנטית ותוסיפו הומור כדי ליצור רגשות אצל הקוראים שלנו.
איך מתחייבים מבלי שזה יכביד עלינו?
קודם כל, מחליטים על פורמט שיהיה לנו קל לתחזק אותו, להתמיד בו. למשל אנשים שכותבים בלוג של רפרנסים לדברים מגניבים שהם נתקלים בהם ביומיום, תוך כדי שיטוט ברשת וכניסה לאתרים בתחום העניין שלהם. אין כאן מאמץ מיוחד אלא רק הרצון לשתף אחרים במה שהם במילא עושים.
לדוגמא, הצעירים שנותנים ביקורת על גאדג׳טים בוידאו. הדקות הכי מרגשות ביום שלהם הן פתיחת הקופסא עם המכשיר החדש שהגיע בכגע בדואר, הם ממהרים להפעיל את המצלמה ומזיעים מהתרגשות קורעים את הניילונים ומרכיבים את המכשיר תוך תיאור מה הם רואים, מרגישים וכמה כל זה תואם לרמת הציפיות שלהם. הרגע המדהים אפילו יותר מגיע כשחברות יוצרות איתם קשר על מנת שיבדקו אל מול המצלמה את המוצרים החדשים שלהן, לפני ותוך כדי שמוציאים אותם לקהל הרחב. למה דווקא הם? כי יש להם קהל נאמן שסומך על הדיעה שלהם, שרוצה לשמוע את מה שיש להם לומר על מוצרים חדשים ולהעזר בהם בהחלטה של האם לרכוש את המוצר או לא.
חשוב לתת לזה את הזמן, להחליט על רוטינה קבועה בזמנים בהם נוח לנו, אחרת זה לא יקרה.
חשוב לשקף את הציפיות שלנו לאנשים הקרובים שסביבנו ולקבל את התמיכה שלהם בפרויקט.
חשוב אפילו יותר, לדעת לעשות את הסוויץ׳, כשאתם עם המשפחה – אתם רק עם המשפחה. כשאתם כותבים – אתם רק כותבים – והסביבה יכולה לעזור לכם בזה. במקרה שלי למשל, בתור מי שמנהלת עסק מהבית ומגדלת ילדה בחינוך ביתי, מאוד חשוב לתקשר את הציפיות מהסביבה. אני מעריכה את סך שעות העבודה שאצטרך והסביבה הביתית שלי עושה כמה שאפשר כדי לתת לי את אותן שעות של שקט לעבודה, דבר שהוא לא פשוט כשחיים ב- Happy House ♥
שגיא מספר על שיטת 7 השלבים שפיתח ועוזרת להתחיל לכתוב נכון:
1. כשיש רעיון למאמר – לכתוב את הכותרות משנה בנקודות. אפשר לעשות את זה בלחץ של זמן (להקדיש לזה 3 דקות עם טיימר ו.. שוט!) או תוך כדי עבודה.
2. הפיכת הנקודות לפסקאות – בשלב הזה עדיין אין תמונות. אם יש רעיון לתמונה, לכתוב איזו תמונה תוצב באיזה מקום.
3. כתיבת פסקת הפתיח ופסקת הסיום.
4. שילוב התמונות במאמר.
5. עריכה, עריכה, עריכה.
6. פרסום.
7. שיתוף והפצה של המאמר, כי כאמור, זה לא מספיק לכתוב משהו מדהים, אתם רוצים שכמה שיותר אנשים ייחשפו אליו.
כשאתם כותבים, אל תנסו לרצות את כולם. אתם לא רוצים שכולם יאהבו אתכם ואת מה שכתבתם, מספיק שיהיו 1000 אנשים שמתעניינים בתוכן שלנו.
שיטה שבה נכון לשקף לאחרים את התוכן הכתוב שלנו נקראת כריך הערכים, או באנגלית צחה, The Value Sandwich.
– לספר מה אנחנו מתכוונים ללמד
– ללמד את זה
– לסכם את מה שלימדנו
שגיא הוא מעצב UI & UX, מייסד של פיקסל פרפקט מגזין, Hacking UI, בוגר שנקר במגמה לעיצוב מדיה אינטראקטיבית. מתמחה בעיצוב אתרים מונחי conversion (המרה) וחווית משתמש, ובעל ידע נרחב ב-html, css ו- wordpress. בערוץ היוטיוב שלו, הוא מתעד את הפעילות היזמית שלו, קבלו הצצה קצרה לכנס מנקודת המבט של שגיא.
Blink And You Miss It / תומר גולן
מצמצת פספסת – המודלים המתקדמים ביותר בתקשורת המונים בעידן החדש.
ההרצאה של תומר עסקה בטכנולוגיות וחדשנות בעולם הפאבלישינג – במובן הרחב של המילה, כשהכוונה היא ליצרני תוכן כמו עיתונים, פורטלים, פורומים תחת תאגיד (כמו Reddit) ועוד.
הבעיה שבדיגיטל, רוב התקציב הולך ל -2 רשתות פרסום עיקריות (פייסבוק וגוגל) והפאבלישרים שהיו רגילים לתקציבי ענק בפרינט, לא נהנים מהצמיחה בתקציבים.
במציאות בה אירועים חשובים מתוקשרים ברשתות חברתיות על ידי אנשים שנמצאים במקום הרבה לפני התקשורת הקונבנציונאלית והרשת היא סמנטית – הרשת מתאימה לי את המידע אותו אני רוצה לקבל, מאוד טבעי שבעשור וחצי האחרונים עולם הפאבלישינג השתנה ללא היכר. היום כמעט לכל אחד מאיתנו יש בבית מכונת דפוס רבת עוצמה וכל אחד מאיתנו יכול לפרסם.
פעם, אם מישהו רצה להוציא לאור ספר, היה עליו לכתוב אותו, להעביר לעריכה ולהוצאה לאור וסביר שהספר לא היה מתפרסם. היום כל אחד יכול לכרוך את הספר באופן וירטואלי – גרפי ב-PDF וב-Epub.
הרשתות החברתיות משכו את השטיח מתחת לרגליהם של הפאבלישרים הקיימים, שהיום לא יכולים להסתמך רק על אתר הבית שלהם ומחוייבים חהחזיק נוכחות חזקה ברשתות החברתיות.
היום יש יותר מהכל – מסכים, אפליקציות, מצלמות 360, מציאות רבודה, מציאות מדומה – ופאבלישרים בכל העולם מאמצים טכנולוגיות מתקדמות מהר, גם בשלבים מוקדמים מאוד של הטכנולוגיה, ומפתחים עליהן את "הדבר הגדול הבא" כדי להמשיך לעניין את הלקוחות הנאמנים מצד חד ולמשוך טראפיק של לקוחות חדשים מהצד השני.
בנושא צ׳אט בוטים (Chatbots & CUI – Conversational User Interfaces) תומר הציג אתר של עורך דין רובוטי, בוט שמבטל דוחות חניה באמצעות שאלון ותהליך סמנטי ופשוט.
לסיכום, אם נצא מנקודת הנחה שרוב התקציבים הולכים למקום בו נמצאים רוב האנשים, לא נופתע לגלות שתקציבי הפרסום בדיגיטל עולים כל הזמן על חשבון מדיות מסורתיות, כמו הרדיו, הטלוויזיה וכמובן המדיה המודפסת.
על מעצבים, רובוטים ומעצבים-רובוטים / מתי מריאנסקי
איך זרקתי את הפוטושופ לפח ועברתי לעבוד בנוטפאד.
מתי מריאנסקי פותח את ההרצאה עם תמונה של סוס מוטל מת באמצע רחוב אירופאי כשלצידו יושבים על המדרכה אנשים והרחוב שוקק כאילו שלא מוטל שם סוס מת.
שנת 1930, השנה שבה היו הכי הרבה סוסים.
אחרי השנה הזו, עם בוא המכוניות, כל המקצועות הקשורים לסוסים נפלו. זיהום האוור אז פחת (צואה, גופות, מחלות) ו-85% מהסוסים בעולם נעלמו. הנתון הזה מחזיק עד היום.
מכאן ישירות לממשקי שיחה – למה זה טוב לדבר עם מכונות ומה עוד מחכה לנו?
למרות שאנחנו יודעים שככל שנפתח את הרובוטים הם יעקפו אותנו בפן האינטיליגנטי ויחסלו אותנו, אנחנו לא מסוגלים להפסיק לפתח אותם. לזה התכוון המשורר בביטוי ״הסקרנות שהרגה את החתול״.
"אנחנו מעצבים את הכלים שלנו ואז הכלים שלנו מעצבים אותנו"
מתי נותן כדוגמא אקטואלית את אפליקציית heek שבה תוך כדי שאלון האפליקציה בונה את האתר החדש שלכם.
כשהאדם פיתח את המכונית הוא לא העלה על דעתו את עצמת ההשפעה שתהיה למכונית על הכבישים שלנו, על תוחלת החיים שלנו ועל בריאות עמוד השדרה שלנו.
לסיכום – אל תהיו סוסים, אל תפסיקו ללמוד.
מה לעזאזל מותר ואסור / עו״ד רקפת פלד
מבוא לעולם זכויות היוצרים באינטרנט – באילו תמונות ניתן להשתמש וכיצד להימנע מתביעות בנושא זכויות יוצרים.
בתור מעצבים נתקלנו לא מעט במקרים של הפרות זכות יוצרים, שהיא אחת מבין זכויות הקניים הרוחני שאינה מצריכה רישום (או כמעט הפרת זכויות, כשלקוח מספק תמונות מ-google images ומתעקש שאם זה באינטרנט זה אומר שהוא יכול לעשות בתמונה עעל העולה על רוחו).
רקפת, שותפה במשרד גילת ברקת ושות' עורכי דין, מדברת על שני סוגי זכויות:
1. זכות שלילית – הזכות למנוע מהאחר להשתמש ביצירה שלי.
2. זכות מוסרית – הזכות לקבל קרדיט.
דוגמאות ליצירות שבהן הוכרה זכות יוצרים: שירים, ציורים, סיפורים, תכניות טלויזיה וכו׳. הזכות נמשכת 70 שנה לאחר מות היוצר.
חשוב לדעת שכמעצבים אנו בעלי הזכויות ביצירות מקוריות שיצרנו, ואם במהלך עבודה העברתם כמה סקיצות ללקוח ולאחר סיום העבודה הוא עושה שימוש בסקיצות שלא נבחרו, ללא אישור שלנו בכתב, יש לנו אפשרות לדרוש פיצוי, וכל זאת אלא אם כן הוסכם אחרת ובכתב בינינו לבין הלקוח.
באילו סכומים מדובר?
צו מניעה על שימוש ופיצוי כספי ללא הוכחת נזק הוא עד 100,000 ש״ח. לסכומים הללו יש ערך הרתעתי מעבר לעלות של מכירת התוצר, במידה והיה נמכר.
חשוב להבין שהכללים שחלים בעולם האמיתי נכונים גם לאינטרנט. בדיוק כמו שלא הייתם לוקחים שיר מתוך ספר שירים של משורר ומפרסמים אותו כשיר שאתם כתבתם, ללא היתר מפורש, בתחום זכויות היוצרים יש הכרח לקבל אישור בכתב.
בהרצאה רקפת נותנת דוגמא של בעל אתר שלקח תמונה מאתר אחר ועשה בן שימוש אצלו באתר, כשסכום הקנס עבור כל תמונה נע בין 3000-5000 ש״ח.
מרבית היצירות שנמצא ברשת מעוגנות ב- creative commons – שייכות לקהילה ללא מטרת רווח הנותנת ליוצר את האפשרות להחליט איזה סוג רישיון הוא לתת לשימוש ביצירה שלו.
לסיכום ומה לקחתי מהכנס
כנס החדשנות בהחלט האיר, חידש וחידד כמה נקודות, הדליק אצלי מחדש את ניצוץ הכתיבה והזין את הסקרנות הבלתי פוסקת ללמידה ועניין בעולם הטכנולוגי שלא מפסיק להפתיע. ברגע שחזרתי הביתה, כתבתי לעצמי כמה נקודות על מה כדאי להכניס לחוזה העבודה (כדי לשמור על עצמי כמעצבת מהפרות זכויות יוצרים מצד הלקוחות), מאילו אתרים כדאי לקחת חומרי גלם לשימוש מסחרי ועל מה להסתכל לפני שימוש בחומרים הללו. בנוסף, כמו שנראה בפועל, החלטתי לחזור לכתוב ובעתיד הקרוב להצטרף לאקסלרייטור של פרוייקטי הצד.
אהבתם? מוזמנים ליצור קשר או לשתף פה למטה בתגובות.
